פריז של המציאות

חורף בפריז, אני ואתה בדירת סטודיו יפיפייה

יש גשם חזק בחוץ אבל מצאנו מטריה טובה וגדולה שתיקח אותנו עד המסעדה ההיא שאחותי אמרה לנו לא לפספס. בדרך יש מאפיות כל כך מפתות…

אני חוטפת כמה קרואסונים שעשו לי עיניים, אנחנו מנשנשים בדרך לארוחת הערב, מריחים את ריח הלחם הטרי שמתערבב עם ריח הגשם על המדרכות..

אני מסתכלת עליך

ומרגישה שאנחנו יכולים להגיע לכל מקום

לעשות כל דבר

חופש ואהבה רוקדים לי בגוף

אנחנו מסיימים לאכול את אחת הארוחות הטובות שאכלנו

תפסנו ראש מיין אדום בכמות המדויקת

ואז אתה מגלה שממש לא רחוק מכאן יש מסיבת טכנו מקומית,

לא אני ולא אתה חסידים גדולים של טכנו אבל יאללה, ניתן לפריז להפתיע אותנו.

וברגע אחד כל זה נעלם. אנחנו לא בפריז, השעה 08:00 בבוקר, ומי שהתקרחן אתמול בלילה עם טכנו היו היתושים בחדר השינה שלנו. אני צריכה לקום לעבוד ואתה בכלל מצונן כבר כמה ימים. אבל איזה כיף היה לי הבוקר, לברוח לרגע מהמציאות, ולדמיין את כל זה ולרגע לנוח שם יחד.